רון נאמן
אם נסתכל בתורה נראה, שהתורה לא מכנה בשום מקום את ראש השנה בשם זה!
התורה מכנה את היום בשם “יום תרועה”, או “זיכרון תרועה” – היום שבו תוקעים בו בשופר, או היום שבו זוכרים את תקיעת השופר. ובאמת השופר הוא המצווה המרכזית של היום.
אבל מה מסמל השופר? מה הוא מייצג?
השופר מבטא קריאה. אבל מי קורא למי, ומה הוא מנסה לומר?
הרמב”ם בהלכות תשובה (פ”ג, ד) כותב כך:
“אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה”.
השופר לפי הרמב”ם הוא קריאת השכמה שה’ משמיע לנו. כביכול כל חיינו אנחנו הולכים מתוך שינה!
אך ממה עלינו להתעורר? ואיך זה אמור לשנות את חיינו?
בהמשך הרמב”ם מסביר את העניין. אנחנו נידונים לפי המאזן של חיינו. אם רוב מעשינו טובים נידון לכף זכות, ואם רוב מעשינו רעים- נידון לכף חובה. וכך גם העולם כולו.
אם כך, יוצא שגורל העולם תלוי במעשה אחד שלנו. השופר בא להזכיר לנו לחשוב על החיים שלנו ועל העולם כולו, כאילו הוא נמצא בדיוק בנקודת האיזון שבין טוב ורע- והדבר הבא שנעשה הוא זה שיכריע את הכף.
קל כל כך לחשוב שאין לנו יכולת להשפיע על העולם, כי מי אני בין 7 מיליארד איש…? פירור אבק על פני האינסוף…
ה’ בא ללמד אותנו באמצעות השופר שכל אחד יכול לשנות את מצב העולם לטובה- הכנסת אורחים… הקשבה לחבר…. חיוך יחיד… כל אחד מאלה יכול לרפא את חייו של אדם. אף פעם איננו מבינים לגמרי איזה שינוי אנחנו יכולים לעשות.
מספיק לשנות את חייו של אדם אחד בכל פעם כדי לשנות את העולם כולו!
על ידי תקיעת השופר ה’ קורא לנו לרפא משהו מהפצעים של העולם השבור שלנו.
כמה אפשרויות יש לנו במרחק נגיעה לשנות את חייו של אדם לטובה!!
ודווקא בתקופה שבה אנו נמצאים חשוב שנזכור, שמבעד לכל החושך שעוטף את העולם הסוער והעצבני שבו אנו חיים, מגיעה אלינו קריאתו של אלוקים ואומרת לנו: אל תחשבו שאין לכם כוח לשנות את העולם. יש לכם כוח רב!
יהי רצון שה’ יתן לנו הזדמנויות לשנות לטובה את חייו של מישהו, ושהשופר יעורר אותנו לעשות זאת- עם התחדש עלינו השנה, וגם בהמשך השנה כולה
שנה טובה ובריאה לכולם!
המילים של הרמב”ם הן לא רחוקות, הן ממש כאן.
(הרב יונתן זקס זצ”ל)