hadas

הדסה כהן- מנחת הורים וצוותים חינוכיים “נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים…” (במדבר, כ”ז, ב’) הקב”ה קורא למשה לנקום במדיינים לפני מותו. הנקמה היא מהלך שלעיתים מחויב בכדי למנוע פגיעה עתידית, לרתיעה. האם התגובה הזו נכונה גם בין ילדים? הורים רבים אומרים לילדים שלהם כשילד מרביץ לכם – תחזירו! האם זה נכון? כשמציקים לילד שלנו […]

הרב אהוד שרגא, יועץ זוגי רב קהילת אוהל אבות בפסגת זאב ומרצה ב”באור פניך” פרשת מטות פותחת בפסוק: “וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה ה’ ” (במדבר ל’, ב’). הפניה אל ראשי המטות חריגה, אין דוגמתה בכל התורה כולה! בד”כ סדר העברת התורה היה כאשר משה מלמד את אהרון, לאחר

הרב י.צ. רימון רב גוש עציון דברי תורה ועניינים ערכיים המצויים בעיתון מותרים בקריאה לכתחילה, ואילו רוב חלקי העיתון דומים לספרים הנקראים לשם הנאה, וניתן להקל בקריאתם בנסיבות שבהן ניתן להקל בקריאת ספרים כאלו. בנקודה אחת עיתונים חמורים מספרים: יש בהם מודעות ופרסומות רבות הנוגעות לענייני מסחר ונחשבות כ’שטרי הדיוטות’ ממש, שקריאתם אסורה לכל הדעות.

הרבנית רחל וינשטיין, מרצה בבית המדרש “באור פניך” פרשת פנחס תמיד מעלה בי הרהורים בעניין נערות אידיאליסטית, קנאות ומה שביניהם. בין השאר פרשה זו גם מעוררת בי התנגדות עזה לתפיסה הפוליטיקלי קורקט, הפוסט מודרנית של העולם המערבי היום. חיה ותן לחיות, כבוד והכלה כלפי כל אדם וכל רעיון… אז זהו – שלא. פנחס יוצא ועושה

שירה דיוק, מאמנת אישית ויועצת זוגית קנאה. אחד הרגשות הקיצוניים והמשפיעים ביותר על ההווי ההתנהגותי שלנו. אין זוג בעולם שלא חווה רגש כלשהוא של רכושנות ו/או קנאה בין בני הזוג. השאלה היא מתי הקנאה היא לא יותר מרגש תקין ונורמטיבי, שמהווה חלק מקיומה של מערכת יחסים בריאה, ומתי היא עוברת את גבול החדירה לפרטיות, חופש

הרב י.צ. רימון רב גוש עציון בשבת יש להתהלך בנחת ולא לרוץ, כפי שלומדים מהפסוק “מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ” (ישעיהו נ”ח, י”ג) –”שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול” (שולחן ערוך, ש”א, א, על פי הגמרא, שבת קי”ג.). גם דילוג וקפיצה נכללים באיסור (ראו שולחן ערוך שם, ג’), וכך גם ‘פסיעה גסה’, כלומר הליכה בצעדים גדולים

ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך” מורי ורבותי ברשותכם נעשה סריקה קצרה על הפרשה הקודמת על מנת שנוכל להיכנס לפרשה הנוכחית ברגל ימין. בלק מלך מואב שכר את בלעם על מנת שיקלל את עם ישראל. קללה שאמורה הייתה להסתיר את אור ה’ מאותו עם אלוקי שיצא ממצרים בניסים גמורים ואותו

כשאדם יוצא מסדר היום הרגיל שלו – הוא אמור לפשפש במעשיו – כשאני אומר סדר הכוונה היא לאותם דברים שהאדם עושה בצורה מסודרת יום יום- אותה שגרת בריאות, שגרת חינוך ילדים, שגרת זוגיות, שגרת עבודה. אמנם לא הייתי בלבנון, אבל אמרו לי שבמוצבים היה צמד מילים גדול שקיבל את החיילים “השגרה הורגת”. ומה הפירוש?! האדם

הרב י.צ. רימון רב גוש עציון כשם שאסור לעסוק בשבת בענייני חול, כך אסור לדבר דיבורים המתאימים לימות החול, כפי שנלמד מהפסוק “וְדַבֵּר דָּבָר” (ישעיהו נ”ח, י”ג) – “שלא יהא דִבּוּרְךָ של שבת כְּדִבּוּרְךָ של חול”. לכן אין לדבר על ענייני מסחר ועסקים, וגם אין לדבר על פעולה שמתכננים לבצע בימות החול, אם אין אפשרות

הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה בפרשתנו, לאחר פעמיים בהן ניסה בלק להביא את בלעם לקלל את ישראל והקב”ה שם בפיו דברי ברכה, לקחו בלק אל ראש הפעור. בלעם צפה משם על עם-ישראל – “וירא את ישראל שוכן לשבטיו”, ובעקבות זאת “ותהי עליו רוח אלוקים”. במסגרת דבריו אמר בין השאר: “מה טובו